כאשר תכננתי לבתי שירה את החדר לפני 15 שנה, חלמתי על נישה ייחודית למיטה. אפילו ידעתי בדיוק איזו מיטה תיכנס לשם. אבל גם למעצבת שמעצבת את ביתה יכולה להיות הפתעה לא צפויה – יציקת הבטון של ההרחבה יצאה עקומה, ושום מיטה סטנדרטית לא נכנסה.
מאז, בערך פעם בשנה, שירה משנה את החדר שלה – בהתאם לגיל, התבגרות, רצונות חדשים ושינויים בנוחות. ואני משתפת פעולה ביצירת כל מה שהיא צריכה.
הפרויקט הזה לימד אותי שעיצוב הוא לא משהו סטטי שקורה פעם אחת ונגמר. לפעמים החיים, הצרכים והטעם משתנים, והחדר צריך להשתנות איתם. זה הפרויקט הכי אישי שלי – לראות איך המרחב מתפתח ומתאים עצמו לבת שלי שגדלה.
בין אם זה צבעים חדשים, סידור רהיטים אחר, או פתרונות אחסון שמתאימים לצרכים החדשים – כל שינוי הוא הזדמנות ליצור משהו מתאים יותר ויותר מדויק.
כל פעם אפילו אני מופתעת כמה אפשרויות יש בחדר הזה, כמה סגנונות הוא עבר ואיך אותו מרחב יכול להכיל כל כך הרבה גרסאות שונות של עצמו – וכולן עובדות מצוין. ותמיד תמיד הוא נשאר החדר הכי יפה בבית
