לפעמים יש הפתעות חמודות בעבודה. לדירה בנתניה הוזמנתי בכובע האוצרת שלי – זוג אספנים שסיימו שיפוץ גדול וביקשו מבט מקצועי על איך להציג את האוסף שלהם.
ביקשתי להגיע לראות את הדירה לפני סיום השיפוץ, כי לפעמים צריך להוסיף תאורה מיוחדת להארת האוספים או ליצור נישות מותאמות. אני תמיד אומרת – לעיתים מיקום חפץ הוא פרויקט בפני עצמו.
כך היה עם פסל ייחודי של פרדריק רמינגטון – ארבעה רוכבים מברונזה. מצאתי שהמקום הטוב ביותר עבורם הוא ממש מול הכניסה, תחת גרם המדרגות. הגיתי פתרון יצירתי – העמדתי את הפסל על שאריות מאבני הריצוף שיצרו רכס מיוחד. עם תאורה ייחודית שתכננתי במיוחד, התקבלה תחושה מדהימה – הרוכבים נראים כאילו הם דוהרים על הרכס ישר לכיוון הנכנסים לבית.
עוד פרט ייחודי שעיצבתי בבית הזה היה גרם המדרגות שמחבר בין החלק הישן לחדש. בדיוק על התפר הזה משתנה הריצוף והיה צורך בפס הפרדה מברונזה.
הצעתי לחרוט עליו משפט ייחודי של המשפחה. בעלת הבית ביקשה את המשפט שלה, ואילו בעלה רצה משפט בכתב רש"י – "אם אין אני לי מי לי".
בטכניקת צריבה מיוחדת יצרתי עבורם שני פסים בכתב יד – האחד בכניסה בגרם המדרגות והאחד בחוץ, משובץ בשביל הכניסה. כך הפכתי את הפרט הטכני של פס ההפרדה לאלמנט אישי ומעצר שמספר את הסיפור של המשפחה.
חלק מהתהליך כלל גם מיון אוסף החרבות הגדול של המשפחה. חלק מהחרבות עבר אליי לטיפול מיוחד ונתלה בצורה אמנותית במשרדי המשפחה – הפכתי את האוסף הפרטי לגלריה מרשימה שמעניקה לחלל העבודה אופי ייחודי ומעורר השראה
